חסון נ' עו"ד יסמין שרמן, כונסת נכסים

החלטה

1.בפני בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש-מציע הצעה לרכישת רכב אשר מצוי בהליך כינוס נכסים, על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, עביר גבריס מיום 3.12.12 ולפיה נדחתה בקשת כונסת הנכסים-המשיבה, לאישור מכירת הרכב למבקש לפי הסכם בין הכונסת למבקש.

בהחלטה נקבע:

"מאחר וההצעה הנה מתחת לשמאות ומאחר ולחייב חובות נוספים, כונסת הנכסים תבצע פרסום והתמחרות ותשלח הודעת פדיון לחייב. ככל שתוגש בקשה נוספת לאישור מכר בהסכמת החייב, החייב יציין בהסכמתו את המחיר במפורש".

2.לטענת המבקש,רשמת ההוצאה לפועל טעתה בקובעה כי יש לבטל את המכירה למבקש בנימוק של קיום נושים נוספים. המבקש טען כי מינוי כונסת הנכסים נועד לשם פירעון חוב לפי שטר משכון שחתם החייב לבנק. לטענת המבקש, כונסת הנכסים מקסמה את הסכום שאותו ניתן לקבל עבור הרכב והרשמת לא הצביעה על פגם מצד הכונסת ביחס להליכי הכינוס המצדיק דחיית הבקשה לאישור המכר.

המבקש הוסיף כי רשמת ההוצאה לפועל לא נתנה דעתה להסכמתו של החייב למכירה ולעובדה כי כספי המכירה נמצאים אצל המשיבה. עוד טען המבקש כי הרשמת לא נתנה דעתה לעובדה כי גם אם הרכב היה נמכר בהתאם למחיר שנקבע בהערכת השמאי, הסכום שהיה נותר לחלוקה לנושים הנוספים של החייב בקיזוז הוצאות , היה אפסי.

2.המשיבה -כונסת הנכסים, הצטרפה לבקשה. המשיבה הבהירה כי מכירת הרכב למבקש תחסוך הוצאות כינוס רבות, וכן המשך צבירת ריבית על החוב. כונסת הנכסים הודיעה שנוכח ההוצאות המרובות שנחסכו לאור כריתת ההסכם עם המבקש, הרי שהתמורה שהציע המבקש לרכישת הרכב- ראויה. עוד הבהירה המשיבה כי ההוצאות לקיום הליכי פרסום והתמחרות היו מותירות רווח נמוך יותר ממה שהושג ע"פ ההצעה למכירת הרכב למבקש. לפיכך,טענה המשיבה כי בכל מקרה, גם אם יקויימו ההליכים אליהם הפנתה הרשמת ולאחר קיזוז הסכום המגיע לנושה המובטח וקיזוז ההוצאות הנדרשות לקיום הליכים אלו, לא תוותר כל תמורה הראויה לחלוקה ליתר הנושים.

הכרעה:

3.ראשית אציין כי מהחותמת המופיעה על ההחלטה שצורפה לבקשה עולה כי ההחלטה התקבלה במשרדי ב"כ המבקש ביום 10.12.12 כאשר בקשה זו הוגשה אך ביום 3.1.13. לפיכך,לכאורה, הוגשה הבקשה באיחור,מבלי שצורפה לה בקשה להארכת מועד או למצער, מבלי שהוצג נימוק או טעם מיוחד לאיחור. לפיכך ולו מסיבה זו בלבד ניתן היה לדחות את הבקשה .

כמו כן הלכה פסוקה היא כי ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות דיוניות המסורות לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל, למעט מקרים חריגים, כאשר מדובר בפגיעה בזכויות אחד הצדדים או ביעילות בירור הסכסוך. (רע"א 3593/06 רוזנצוויג נ' חיים (8.8.06); רע"א 9783/05 עו"ד מירסקי נ' מילר (16.2.06))

4.יחד עם זאת, לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה ולאור העובדה כי בקשה זו הוגשה על דעת שני הצדדים, שוכנעתי כי בנסיבות יהיה זה נכון וצודק, להורות על החזרת התיק לכבוד הרשמת על מנת שתדון בשנית בבקשת הכונסת,תבחן את כל הנתונים הצריכים לעניין ותיתן החלטה מנומקת.

אדגיש כי לבקשה ולתגובה לא צורפו הנתונים הרלבנטיים, על מנת שניתן יהיה לבחון במסגרת הליך זה, האם שגתה הרשמת או לא. בבקשה או בתגובה לא צוין מהו היקף החוב לבנק ואף לא הוצגה לעיוני חוות הדעת השמאית. לאור האמור,לא ניתן לבחון החלטת הרשמת בהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות ביחס לשאלה, האם מדובר בהפרש מזערי שמתקזז עם חסכון בהוצאות הכינוס במכירה למבקש, אם לאו.

זאת ועוד,הכונסת אף לא הביאה בתגובתה את תחשיביה ונימוקיה (פירוט גובה ההוצאות שנחסכו בהשוואה לסכום שניתן לקבל בהליך התמחרות לפי חוות דעת השמאי),בצורה מפורטת על מנת שתהיה בפניי התמונה המלאה. לפיכך לא ניתן לשקול האם אכן הייתה קיימת הצדקה לאשר מכירת הרכב למבקש בהתחשב בחוב לבנק, ערכו הריאלי של הרכב והחיסכון שבמכירה למבקש על פני הליך של הוצאות לפרסום והתמחרות.

5.לאור האמור,למרות שבהעדר נתונים (גם אם אתעלם מהאיחור בהגשת הבקשה) ,לא מצאתי לקבל את הערעור,אני מורה כי הבקשה לאישור המכר תוגש שוב לכב' הרשמת לעיון חוזר ולבחינה מחדש. אולם זאת לאחר שהכונסת תצרף לבקשה לאישור המכר פירוט מלא ומפורט של גובה ההוצאות שהכונסת סבורה כי יחסכו ככל שהמכר יאושר.

ניתנה היום, א' ניסן תשע"ג, 12 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: